The area of the apartment and the manner in which it is computed must be explicitly stated in the Apartment Sale Agreements

בטרם חתם רוכש דירה על הסכם לרכישת הדירה, מסר לו נציג המכירות מטעם החברה הקבלנית, כי שטח הדירה (כולל עובי קירות) הינו 164 מ"ר.
אלא שבהסכם המכר עליו חתם הרוכש, לא צוין אם ה- 164 מ"ר הינם ברוטו או נטו וההתייחסות לשטח הדירה הייתה באופן של צירוף תשריט של הדירה כאשר ממנו ניתן היה לחלץ את שטחה.
רוכש הדירה טען בבית המשפט כי מבדיקה שביצע מאוחר יותר, נוכח לגלות כי 164 המ"ר שסוכמו כוללים גם שטחים נוספים מלבד שטח הדירה וקירותיה, כגון: חלק יחסי בשטחים המשותפים (פיר המעלית וחדר המדרגות) כך שבפועל ולפי מהנדס שמונה מטעם בית המשפט הנכבד, שטח הדירה עצמה הינו 142 מ"ר בלבד.
בית המשפט קבע כי היות ולא צוין במפורש בהסכם המכר אם השטח כאמור הינו ברוטו או נטו והיות ובשל צורתה הלא סטנדרטית של הדירה, חישוב שטחה של הדירה על ידי אדם סביר שאינו בעל מקצוע בתחום, הינו מלאכה לא פשוטה, יש להסתמך על השטח שנמסר לרוכש בשלב המו"מ על ידי נציג המכירות של הקבלן.
משכך, בית המשפט הנכבד קבע כי שטח הדירה בפועל הינו קטן ממה שסוכם בין הצדדים וחייב את הקבלן בתשלום פיצויים לרוכש הדירה בגין ירידת הערך כאמור.